ניגודים והרמוניה

כשהתחלתי לפתח את הרעיון של "פוד אנד ספיריט", חיפשתי דרך לשלב בין התענוג החושי, החומרי של אכילת אוכל טעים, לחוויה שיש בה ערך מוסף רוחני, נפשי ורגשי יותר.

במובן מסויים, יש ניגוד בין התענוג הגופני (שנחשב על ידי חלק מההוגים, מאנשי הדת והפילוסופים ואולי גם חלק מהאמנים והציבור בכללותו כמשהו נחות או נמוך יותר) לבין עיסוק ברוחניות, רגש ואמנות.

לטעמי, השילוב של תענוג גופני עם ערך מוסף תרבותי או רוחני הוא שילוב נכון ומעצים את החוויה.

כשניסיתי להגדיר ולדייק את הכיוון הקולינרי שלי, מצאתי ניגודים ואתגרים נוספים.

רציתי - דרך חיבור לחקלאים ויצרנים מקומיים - למצוא גם את החיבור האישי שלי לארץ הזו, ולמקום שלנו. ודרך חומרי הגלם המקומיים והאוכל שאני מכין מהם, לחבר גם את האורחים שלנו לסביבה ולמקום. החיבור למקום הוא גם עוגן ושורש ובסיס, אבל לעיתים בשיגרה הוא מאתגר - חדשות, אירועים, פוליטיקה, עימותים. חלק מהעשייה שלי, יש בה מימד של יצירת בועה שמבודדת את האורחים מהשיגרה. על ידי יצירת חוויה מרוממת אני מצליח לגרום לאורחים להתנתק מהדברים שמטרידים ביום יום.

בצד הקולינרי אני רוצה ליצור מנות שהן מנות גורמה, בישול עילי, מנות שף, פיין דיינינג - תקראו לזה איך שתרצו, אבל הכוונה היא למשהו ששונה מהשיגרה, משהו מפתיע לפעמים, מענג, עדין, עמוק בטעמים שלו. מצד שני אני מאמין ואוהב פשטות - לשים את חומר הגלם האיכותי במרכז.

אני עוסק במתח הזה שבין התחכום והעומק, לבין הפשוט והנכון - ולזה אני מקדיש את מירב זמני.

לעשות משהו טוב שהוא גם פשוט - זו תמצית העשייה האמנותית בכל תחום - גם בציור או פיסול, גם במוזיקה וספרות, וגם בבישול.